אדרי - אל שרותי תדלוק בע"מ נ' סונול ישראל בעמ

החלטה

לפניי בקשה לצו עשה זמני, להחזרת מסגרת אשראי שהעמידה המשיבה למבקשת, להיקפה קודם לצמצומה, ולצו שלפיו ההסכם שבין הצדדים ייוותר בתוקפו.

תמצית העובדות הצריכות לעניין

1.בחודש מרץ 2011 כרתו המשיבה (להלן: סונול) וחברה הקשורה במבקשת (המכונה בהסכם: המגייס) על הסכם שעניינו שיווק ושימוש במערכות "דלקן" של סונול. תמצית ההסכם: סונול מעניקה למגייס הרשאה לשיווק הדלקנים ללקוחות חדשים, והלקוחות יוכלו לעשות שימוש במערכות לשם תדלוק רכבם. כחלק מן האמור העמידה סונול למגייס מסגרת אשראי בגובה מיליון ₪ לצורך רכישת הדלקים והמוצרים הנלווים ממנה באשראי. המגייס אפוא צובר חובות כלפי סונול, שגובהם מוגבל בגובה מסגרת האשראי, תוך שהוא מסלק את חובו לסונול בראשית כל חודש. משמעותה המעשית של חריגה ממסגרת האשראי, אין חולק, היא שבהיעדר אישור של סונול לחריגה, תיחסם אפשרותם של לקוחות הקצה לתדלק את רכבם באמצעות הדלקן שברשותם.

2.בהתאם להסכם, נדרש המגייס להעמיד בטחונות של שטר חוב בסכום של מיליון ₪, וערבות אישית של בעל השליטה במגייס ובאשכול החברות "אדרי-אל", הוא מר גבריאל אדרי. כן סוכם כי סונול תגדיל את מסגרת האשראי מעבר למיליון ₪, ככל שיידרש, בכפוף להעמדת ערבות בנקאית אוטונומית על סכום של 50% מן האשראי הנוסף. כן נקבעו בהסכם מספר מקרים (השגורים בהסכמים דומים רבים) שבהם סונול תהיה רשאית לבטל את ההסכם לאלתר, דוגמת מינוי מפרק למגייס, מינוי כונס נכסים או נאמן בלא ביטול הצו בתוך 30 ימים, הפסקת פעילות ל-60 ימים, או אי-תיקון הפרה בתוך 30 ימים.

3.בסמוך לאחר כריתת ההסכם נכנסה המבקשת בנעליה של קודמתה כצד להסכם, על דעת סונול. כמו כן, בסוף שנת 2012 הוגדלה מסגרת האשראי ב-200 אלף ₪, כדי 1.2 מיליון ₪, וזאת כנגד העמדת ערבות בנקאית של 100 אלף ₪ לטובת סונול. הגדלה זו נבעה, אין חולק, מכך שהמבקשת חצתה לעתים את גבול מסגרת האשראי של מיליון ₪.

4.ועתה – להתגלעות המחלוקת. לטענת סונול לקראת סוף הרבעון הראשון של שנת 2013 החלטה קבוצת אדרי-אל, שהמבקשת היא חלק ממנה, להקלע לקשיים כלכליים כבדים. כך, דירוג האשראי של חברה ציבורית בקבוצה הורד בתחילה בדרגה אחת ל- ilBB לפי דירוג של חברת מעלות, ובהמשך הורד דרמטית לדרגה ilCC, המשקפת הערכה לסבירות גבוהה לחדלות פרעון בזמן הקצר, תוך הערכה לקשיי נזילות וחשש לאי עמידה בהתחייבויות כלפי מחזיקי אג"ח בטווח הקצר (נספח 7 לתגובה). כן למדה סונול על ניסיון של מר אדרי (הערב לחוב) לאתר משקיעים שיזרימו בדחיפות הון לחברות שבשליטתו, ודו"ח רבעוני של החברה הציבורית האמורה כלל אזהרת "עסק חי" נוכח גרעון בהון החוזר בסך של כ-88 מיליון ₪. כן הוטל בהליך מסוים עיקול על נכסיו של מר אדרי, כאשר לטענת המבקשת – עיקול זה הוסר בינתיים.

5.הצטברות נתונים אלה הובילה את סונול, כך לדבריה, לניסיונות לבוא בדברים עם המבקשת לשם "חיזוק" הבטחונות, כתנאי להותרת מסגרת האשראי בעינה. ניסיונות אלה, ברי, לא צלחו, שכן ביום 25.6.13 של סמנכ"ל סונול מר דורון שני לסמנכ"ל המבקשת מר מור אדרי, הודעה על כך שבהיעדר תגובה הוא מודיע כי החל מיום 10.8.13 תוקטן מסגרת האשראי כדי 700 אלף ₪, ומעל לסכום זה כל מסגרת אשראי תאושר רק כנגד ערבות בנקאית בסכום הנדרש ובכפוף לאישור ועדת אשראי. כן ביקש מר שני את עזרת מר אדרי בהסדרת הבטחונות לפני המועד הנקוב, על מנת למנוע את חסימת המבקשת כלקוח, וכתוצאה מכך יצירת אי נעימות כלפי קהל לקוחות הקצה (להלן: מכתב ההתראה).

6.מסגרת האשראי אכן הופחתה בסמוך לאחר יום 10.8.13 כדי 700 אלף ₪, תוך שהדבר הביא לחסימת אפשרות לקוחות הקצה לתדלק, שכן החוב חרג אותה שעה מן המסגרת שצומצמה. מה אירע בתקופת הביניים, לאחר מכתב ההתראה ועד לחסימה, נתון במחלוקת מסוימת. המבקשת טענה בלאקוניות ל"שיחות שלא נשאו פרי" (סעיף 14 לבקשה). מנגד, טענה סונול כי המבקשת התעלמה כליל מן המכתב משך חודש ומחצה, ונסיונות רבים ביותר של מר שני ליצור קשר עם מר מור אדרי לא זכו לתגובה של מר אדרי, ש"נעלם", תוך העצמת חששותיה של סונול. רק ביום 10.8.13, לאחר שמצבה של המבקשת (לפי הנטען) הוחרף, והחברה לביטוח מסגרת האשראי ("בסס"ח") הודיעה לסונול על ביטול הביטוח של מסגרת האשראי של המבקשת, עלה בידי מר שני לשוחח עם מר אדרי. הלה, נטען, ביקש ארכה של 48 שעות להסדרת הבטוחות, שניתנה לו, אך בסמוך לאחר מכן נשלח מכתב חריף של ב"כ המבקשת למשיבה הדוחה את הבקשה ל"חיזוק הבטחונות". בתום חילופי מכתבים זועמים בין ב"כ הצדדים, הודיעה סונול אף על ביטול ההסכם שבין הצדדים, בהתראה של 14 ימים מראש, עקב התנהלות המבקשת.

7.ביום 15.8.13 הגישה המבקשת בקשה לסעד זמני ולצו במעמד צד אחד, שלא בגדרי כתב תביעה, תוך שהיא מציינת בבקשה כי היא צפויה להגיש תביעה כספית בסכום של 50,000 ₪ "לצרכי אגרה בלבד". בבקשה לסעד זמני עתרה המבקשת להחזרת מסגרת האשראי להיקף של 1.2 מיליון ₪, כנגד הבטחונות הקיימים, וכן להמשך קיומו של ההסכם. טענתה הפשוטה, בתמצית, היא זו: המדובר בהפרה ברורה של ההסכם. אין בהסכם תניה כלשהי המתירה לסונול לדרוש "חיזוק" של הבטחונות, והמדובר אפוא בפעולה כוחנית של סונול, המנצלת את יכולתה בפועל לאלץ את המבקשת להוסיף בטוחות – להוסיפן.

8.יצוין כי לאחר הגשת הבקשה, ומשלא ניתן צו במעמד צד אחד כפי שנתבקש, המשיכו המגעים בין הצדדים (לטענת סונול – טרם שהמבקשת גילתה לה על דבר הגשת הבקשה), והמבקשת העמידה תשלום של 200 אלף ₪ לסונול לצמצום חובותיה וכתנאי לפתיחת ברז האשראי ארעית; לטענת סונול – תוך שהיתה נכונה אז להגדיל את מסגרת האשראי מ-700 ל-800 אלף ₪.

9.צו במעמד צד אחד לא ניתן כאמור. סונול הגישה את תגובתה. תמציתה: משנשתנו הנתונים הכלכליים העומדים בבסיס ההסכם, וקיימת אפשרות מעשית (ומשפטית: הפרה צפויה) לעניין אי-קיום התחייבויות המבקשת, זכותה של סונול לעמוד על "חיזוק" הבטחונות, בהתאם לשיקול דעתה של ועדת האשראי שלה, המתכנסת תדיר לבחינת מצב הלקוחות. לשיטתה, המדובר בתנאי שיש לקוראו לתוך ההסכם. סונול טוענת אף בין היתר לכך שמאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן מדובר בסעד כספי גרידא במהותו, ולשיהוי מאיין, שכן מאז משלוח מכתב ההתראה ביום 25.6.13 ועד להגשת התביעה בחלוף כמעט חודשיים לא עשתה המבקשת דבר.

10.בדיון שהתקיים היום במעמד הצדדים ביקשתי לבחון עם הצדדים אפשרויות לסיום הסכסוך משום דרכי פשרה, אך אלו לא נסתייעו. ב"כ המבקשת עמד על קיום חקירות, כפי זכותה של המבקשת כמובן, וחקירות קצרות (כהולם את היות הבקשה לסעד זמני) – אכן נערכו. הצדדים סיכמו קצרות על-פה, ועתה ניתנת החלטתי. יצוין כי בסיכומי המשיבה היא הבהירה שאין היא עומדת עוד על ביטול ההסכם, אלא על צמצום מסגרת האשראי כדי 700 אלף ₪, כל עוד לא יועמדו בטוחות נוספות.

11.יוטעם כי המבקשת הגישה לבית המשפט בסמוך לפני הדיון תשובה לתגובה (שלא נתבקשה), אך זו לא הגיעה לעיון בית המשפט או סונול קודם לדיון, והוסכם כי לא האמור בתשובה הוא שיהווה את הבסיס לטענות המבקשת. יצוין עם זאת כי בשים לב לכך שהחלטתי לדחות את הבקשה, כמבואר להלן, ראיתי לנכון לעיין אף בטיעוני המבקשת בתשובה, ולא היה בהם כדי לשנות מהחלטתי.

דיון

12.דין הבקשה להידחות. זאת מטעמי מאזן הנוחות, ושיהוי מאיין, ואף שסיכויי התביעה נחזים לכאורה טובים. אנמק בקיצור יחסי. מובן שלא אתייחס כאן לכל טענות בעלי הדין, אף שבחנתי את כולן, ככל שלא היה בהן להשפיע על ההחלטה הסופית.

13.נפתח בסיכויי התביעה. מובן שכל הדיון נעשה לכאורה בלבד, בלא לטעת מסמרות ולקבוע ממצאים כלשהם לגופו של התיק, שיידון לפני מותב אחר, שהרי עסקינן בשלב הבקשה לסעד זמני בלבד.

14.סיכויי התביעה (זו שלא הוגשה משום מה, אך תוכנה התחוור) נחזים לכאורה, כאמור, טובים. על סונול להתגבר על שתי מכשלות: ראשית, עליה להוכיח שסיכוייה להיפרע מן המבקשת, לרבות באמצעות הערב, קטנו משמעותית עקב קשיים כלכליים של המבקשת או הערב. לאלו יש ראיות מסוימות, אף כי רחוקות ממכריעות בשלב זה. מכשלה שנייה, שקשה לראות כרגע כיצד סונול תחצה, היא שאין בהסכם זכר לזכותה לדרוש "חיזוק" בטחונות במקרה של קשיים כלכליים של החברה. אפרט.

15.אשר למכשלה הראשונה: יש טעם מסוים, לכאורה, בעמדת סונול. אני מוכן להניח לצורך הדיון, אף שהדבר טעון הוכחה, שקשיים של חברות מסוימות באשכול חברות יכולים להעיד על קשיים של חברות אחרות באותו אשכול חברות, אפילו אין מדובר דווקא בחברה אם ובת, או נכדה. תרשים האחזקות שצירפה סונול (נספח 1 לתגובה) מלמד על קשר בין המבקשת לבין חברות אחרות בקבוצת אדרי-אל, ובפרט החברה הציבורית בקבוצה, שדירוג האשראי שלה ודירוג האג"ח שהנפיקה התדרדרו באופן דרמטי בחודשים האחרונים, ודוחותיה לרבעון הראשון לשנת 2013 נחזים כקודרים במיוחד. אף מצבה של החברה אינו נחזה אופטימי במיוחד: העובדה שהחברה הצליחה לגייס במהירות סכום של 200 אלף ₪ ולשלמו לסונול כאשר ברז האשראי נסגר, על מנת לאפשר את המשך פעילותה, אינם מלמדים לכאורה על חוסן כלכלי מיוחד: חברות בקשיים תדיר ינתבו את מלאי המזומנים לפתרון הבעיות הבוערות ביותר. הקרב שמנהלת החברה למניעת צמצום מסגרת האשראי בחצי מיליון ש"ח, כאשר לכאורה כל שנדרש לה הוא העמדת הסכום מהון עצמי או איתור הלוואה חלופית, יכול ללמד לכאורה יותר על מצב כלכלי בעייתי מאשר על מאבק עקרוני על טוהר החוזה. כן יוזכר שהמבקשת לא הגישה כתב תביעה (תוך תשלום אגרה מתאימה), ואף את סכום התביעה העתידית העריכה ב-50,000 ₪ "לצרכי אגרה" חרף נזקיה העתירים הנטענים, מה שמעיב עוד יותר על טענתה לעוצמה כלכלית וכושר פירעון.

עם זאת, יש לזכור כי הבטוחה המרכזית שסונול נסמכה עליה היתה ערבותו האישית של בעל השליטה בקבוצת אדרי-אל, מר גבי אדרי (שהרי שטר החוב אינו בעל עוצמה). לגבי הערב אין ראיה של ממש כי לא יוכל לעמוד בערבותו, חרף מאמציו של מר שני על דוכן העדים (או בתצהירו) לאתרה. אותו עיקול על נכסיו שהוטל (ולטענת המבקשת – הוסר זה מכבר) אינו מלמד רבות. הודעתו של הערב באחד מן הדיווחים לבורסה כי במקרה הצורך הוא שיפרע את החובות של עשרות מיליוני ₪ למחזיקי סדרות האג"ח האמורים להיפרע מן החברה בטווח הקצר, מלמדת יותר על איתנות הערב, מאשר על חשש לחדלות פירעון שלו. אם החליטה סונול להסתמך על מר אדרי אישית לפרעון החוב במקרה הצורך, הרי שאין ראיה של ממש לכך שאין עוד בבטוחה זו ממש.